רמב"ן על בראשית· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק לא · פסוק לו
וַיִּחַר לְיַעֲקֹב וַיָּרֶב בְּלָבָן מִתְּחִלָּה נָתַן לוֹ רְשׁוּת לְחַפֵּשׂ, כִּי אָמַר "עִם אֲשֶׁר תִּמְצָא אֶת אֱלֹהֶיךָ", וְאָמַר "נֶגֶד אַחֵינוּ הַכֶּר לְךָ מָה עִמָּדִי", וְאֵיךְ יִמְצָא אִם לֹא יְחַפֵּשׂ וִימַשֵּׁשׁ. אֲבָל מִתְּחִלָּה הָיָה חוֹשֵׁשׁ אוּלַי אַחַת הַנָּשִׁים אוֹ הָעֲבָדִים גָּנְבוּ אֶת אֱלֹהָיו, וְעַתָּה בִּרְאוֹתוֹ כִּי אֵינָם עִמָּהֶם חָרָה אַפּוֹ, כִּי אָמַר לֹא אִבֵּד אֶת אֱלֹהָיו רַק תּוֹאֲנָה הוּא מְבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי. אָמַר לוֹ, לָמָּה דָּלַקְתָּ אַחֲרַי כַּאֲשֶׁר יִרְדֹּף הָאָדָם אַחֲרֵי הַגַּנָּב, הִנֵּה לֹא מָצָאתָ עִמִּי מִכָּל כְּלֵי בֵּיתְךָ דָּבָר, וְהָיָה רָאוּי לִי לָקַחַת מִמְּךָ כָּל מָה שֶׁאוּכַל, כִּי אַתָּה הֶחֱלַפְתָּ אֶת מַשְׂכֻּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מֹנִים וְהָיִיתָ תּוֹבֵעַ מִמֶּנִּי הַטְּרֵפוֹת וְשִׁלַּמְתִּי לְךָ שֶׁלֹּא כַּדִּין: