רמב"ן על בראשית· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק לא · פסוק כד
וְטַעַם אֶל לָבָן הָאֲרַמִּי לְהַגִּיד כִּי אַף עַל פִּי שֶׁהוּא אֲרַמִּי וְאַנְשֵׁי מְקוֹמוֹ אַנְשֵׁי תְּרָפִים וְעֹנְנִים כַּפְּלִשְׁתִּים (ישעיהו ב ו), בָּא אֵלָיו חֲלוֹם הַנְּבוּאָה לִכְבוֹד הַצַּדִּיק. וְכֵן "וַיִּגְנֹב יַעֲקֹב אֶת לֵב לָבָן הָאֲרַמִּי", אַף עַל פִּי שֶׁהוּא הָאֲרַמִּי הַקּוֹסֵם בַּעַל הַתְּרָפִים:
מִטּוֹב עַד רָע כָּל טוֹבָתָן שֶׁל רְשָׁעִים רָעָה הִיא אֵצֶל הַצַּדִּיקִים, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית ל"א:כ"ד). וּפְשׁוּטוֹ, הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תְּדַבֵּר עִמּוֹ לַעֲשׂוֹת לוֹ טוֹבָה אִם יָשׁוּב עִמְּךָ מִדַּרְכּוֹ, אוֹ פֶּן תַּפְחִידֶנּוּ לַעֲשׂוֹת לוֹ רָעָה אִם לֹא יָבֹא עִמְּךָ, כִּי אֲנִי צִוִּיתִיו לָשׁוּב אֶל אַרְצוֹ: