רמב"ן על בראשית· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק ל · פסוק לז
וַיִּקַּח לוֹ יַעֲקֹב מַקַּל לִבְנֶה כֵּיוָן שֶׁהִסְכִּימוּ לִהְיוֹת שְׂכָרוֹ בְּאֵלֶּה הָיָה רַשַּׁאי לַעֲשׂוֹת כָּל מַה שֶׁיּוּכַל לְהוֹלִידָם כֵּן. וְאוּלַי הִתְנָה יַעֲקֹב שֶׁיַּעֲשֶׂה בָּהֶן כָּל מָה שֶׁיִּרְצֶה, כִּי לָבָן לֹא הָיָה יוֹדֵעַ בַּתּוֹלָדָה הַזּוֹ, וְהָרוֹעִים לֹא הָיוּ מַרְגִּישִׁים בַּדָּבָר בִּרְאוֹתָם הַמַּקְלוֹת בָּרְהָטִים פַּעַם אַחַת בַּשָּׁנָה בִּימֵי נִיסָן, כִּי בְּהַעֲטִיף הַצֹּאן בִּימֵי תִּשְׁרֵי לֹא יָשִׂים, שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר לְלָבָן עַד פַּרְסָה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים (הרד"ק) כִּי הַשָּׁנָה הָרִאשׁוֹנָה נוֹלְדוּ לְיַעֲקֹב נְקֻדִּים וּטְלוּאִים רַבִּים בְּבִרְכַּת הַשֵּׁם אֲשֶׁר הֶרְאָה לוֹ הַמַּלְאָךְ, וְשָׂם הַמַּקְלוֹת בִּפְנֵי אֵלּוּ שֶׁהָיוּ שֶׁלּוֹ שֶׁיּוֹלִידוּ בִּדְמוּתָם, שֶׁלֹּא יֹאמַר לָבָן כַּאֲשֶׁר יִוָּלְדוּ כִּי גָּנוּב הוּא אִתּוֹ. וְזֶה פֵּרוּשׁ "בְּכָל יַחֵם הַצֹּאן הַמְקֻשָּׁרוֹת", שֶׁהֵם הַנּוֹלָדִים לוֹ, "וּבְהַעֲטִיף הַצֹּאן" שֶׁל לָבָן, "לֹא יָשִׂים, וְהָיָה הָעֲטֻפִים לְלָבָן" אֲשֶׁר לֹא יִוָּלְדוּ נְקֻדִּים "וְהַקְּשׁוּרִים" כֻּלָּם "לְיַעֲקֹב" כִּי יִוָּלְדוּ נְקֻדִּים: