רמב"ן על בראשית· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק ל · פסוק כג
אָסַף אֱלֹהִים אֶת חֶרְפָּתִי הִכְנִיסָהּ בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא תֵרָאֶה, וְכֵן "וְלֹא יֵאָסֵף הַבַּיְתָה" (שמות ט יט), "וְכוֹכָבִים אָסְפוּ נָגְהָם" (יואל ב י), "וִירֵחֵךְ לֹא יֵאָסֵף" (ישעיהו ס כ), לֹא יִטָּמֵן, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית ל':כ"ג). וְרַבִּי אַבְרָהָם אָמַר (אבן עזרא על בראשית ל':כ"ג) כְּטַעַם כָּרַת, "וְנֶאֶסְפָה שִׂמְחָה וָגִיל". וְהַנָּכוֹן דַּעַת אוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על בראשית ל':כ"ג) שֶׁעֲשָׂאָן כֻּלָּן לְשׁוֹן קִבּוּץ וְכִנּוּס כִּפְשׁוּטָם, מִלְּשׁוֹן "וַיַּאַסְפוּ אֶת הַשְּׂלָו" (במדבר יא לב), "כִּי מְאַסְפָיו יֹאכְלוּהוּ" (ישעיהו סב ט), וְנִקְרֵאת הַמִּיתָה אֲסִיפָה בִּהְיוֹתוֹ נִקְבָּץ אֶל אֲבוֹתָיו הַמֵּתִים, "וְלֹא יֵאָסֵף הַבַּיְתָה" לְהִקָּבֵץ לְאַנְשֵׁי בֵיתוֹ, וְ"אָסְפוּ נָגְהָם", שֶׁקִּבְּצוּ הָאוֹר בְּתוֹכָם וְלֹא הוֹצִיאוּ אוֹרָם לַחוּץ, אוֹ שֶׁנֶּאֶסְפוּ אֶל הָאֹהֶל אֲשֶׁר לָהֶם בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם. וְיֹאמְרוּ אֲסִיפָה בַּחֶרְפָּה, שֶׁתִּתְקַבֵּץ וְלֹא תִּתְפַּזֵּר בֵּין בְּנֵי אָדָם לִהְיוֹת נִדְבָּרִים בָּהּ עוֹד בַּחוּצוֹת: