רמב"ן על בראשית· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק ל · פסוק טו
הַמְעַט קַחְתֵּךְ אֶת אִישִׁי הַטַּעַם הַמְעַט מִמֵּךְ שֶׁתִּקְחִי לָךְ אֶת אִישִׁי כְּאִלּוּ אַתְּ אִשְׁתּוֹ וַאֲנִי הָאָמָה, אַף כִּי תַּעֲשִׂי עַצְמֵךְ גְּבֶרֶת לָקַחַת הַדּוּדָאִים אֲשֶׁר אֲנִי מִתְעַנֶּגֶת בְּרֵיחָן. וְיִתָּכֵן שֶׁרָצְתָה בָּהֶן לִכְבוֹד יַעֲקֹב לְבַשֵּׂם בָּהֶם יְצוּעָיו כִּי דֶּרֶךְ נָשִׁים לָהּ, כְּעִנְיָן שֶׁכָּתוּב (משלי ז יז) "נַפְתִּי מִשְׁכָּבִי מֹר אֲהָלִים וְקִנָּמוֹן", וְלָכֵן אָמְרָה לֵאָה הַמְעַט קַחְתֵּךְ אֶת אִישִׁי מִמֶּנִּי אַף כִּי תִּקְחִי דּוּדָאֵי בְּנִי לְפַתּוֹתוֹ בָּהֶם. וְיֵשׁ אוֹמְרִים הַדּוּדָאִים עֲשָׂבִים יוֹסִיפוּ הַתַּאֲוָה לַנָּשִׁים, נִגְזַר מִלְּשׁוֹן "עֵת דּוֹדִים" (יחזקאל טז ח), וְלָכֵן אָמְרָה לֵאָה הַמְעַט קַחְתֵּךְ אֶת אִישִׁי כַּאֲשֶׁר הִזְכַּרְתִּי: