רמב"ן על בראשית· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק ל · פסוק ב
וַיִּחַר אַף יַעֲקֹב שֶׁאֵין תְּפִלַּת הַצַּדִּיקִים בְּיָדָם שֶׁתִּשָּׁמַע וְתֵעָנֶה עַל כָּל פָּנִים, וּבַעֲבוּר שֶׁדִּבְּרָה דֶּרֶךְ גַּעֲגוּעֵי הַנָּשִׁים הָאֲהוּבוֹת לְהַפְחִידוֹ בְּמִיתָתָהּ, חָרָה אַפּוֹ, וּלְכָךְ אָמַר לָהּ שֶׁאֵינוֹ בִּמְקוֹם אֱלֹהִים שֶׁיִּפְקֹד הָעֲקָרוֹת עַל כָּל פָּנִים, וְאֵינֶנּוּ חוֹשֵׁשׁ בַּדָּבָר כִּי מִמֶּנָּה נִמְנַע פְּרִי הַבֶּטֶן וְלֹא מִמֶּנּוּ, וְזֶה לְיַסֵּר אוֹתָהּ וּלְהַכְלִימָהּ. וְהִנֵּה הַצַּדֶּקֶת בִּרְאוֹתָהּ שֶׁלֹּא תּוּכַל לְהִסָּמֵךְ עַל תְּפִלַּת יַעֲקֹב, שָׁבָה לְהִתְפַּלֵּל עַל עַצְמָהּ אֶל שׁוֹמֵעַ צְעָקָה, וְזֶהוּ "וַיִּשְׁמַע אֵלֶיהָ אֱלֹהִים" (בראשית ל':כ"ב). וְאוּלַי נְתַקֵּן עַל דַּעַת רַבּוֹתֵינוּ כִּי יַעֲקֹב אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא נִתְפַּלֵּל עַל אִשְׁתּוֹ הָאֲהוּבָה כִּי עֲקָרָה הִיא, אֶלָּא שֶׁלֹּא נִתְקַבְּלָה תְּפִלָּתוֹ, וּבָאָה עַתָּה רָחֵל לְהִתְעוֹלֵל עָלָיו לֵאמֹר שֶׁיִּתֵּן לָהּ בָּנִים עַל כָּל פָּנִים בִּתְפִלָּתוֹ כִּי לֹא נוֹפֵל הוּא מֵאָבִיו שֶׁעָשָׂה כֵן, וַיִּחַר אַפּוֹ וְאָמַר לָהּ כִּי הַדָּבָר בְּיַד אֱלֹהִים וְלֹא בְּיָדוֹ, וְאָבִיו נִשְׁמְעָה תְּפִלָּתוֹ שֶׁהוּא צַדִּיק וְעָתִיד לִהְיוֹת לוֹ זֶרַע, אֲבָל הִיא נִמְנַע מִמֶּנָּה פְּרִי בֶּטֶן. וְנָכוֹן הוּא: