רמב"ן על בראשית· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק כט · פסוק טו
הֲכִי אָחִי אַתָּה וַעֲבַדְתַּנִי חִנָּם לֹא סִפֵּר הַכָּתוּב שֶׁהָיָה יַעֲקֹב עוֹבֵד אוֹתוֹ. וְיִתָּכֵן כִּי מֵעֵת שֶׁאָמַר "וַיַּשְׁקְ אֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ" לֹא יָצָא הַצֹּאן מִיָּדוֹ, כִּי בִּרְאוֹתוֹ אֶת רָחֵל כִּי רוֹעָה הִיא חָמַל עָלֶיהָ שֶׁלֹּא תָּשׁוּב לִרְעוֹת צֹאן עוֹד, וְהָיָה הוּא רוֹעֶה אוֹתָן בְּאַהֲבָתוֹ אוֹתָהּ. וְאֶפְשָׁר עוֹד לוֹמַר כִּי לָבָן דִּבֵּר בְּעָרְמָה, אָמַר לוֹ מִתְּחִלָּה כִּי עַצְמוֹ וּבְשָׂרוֹ הוּא, וְיַחְמֹל עָלָיו כַּאֲשֶׁר יַחְמֹל הָאָדָם עַל עַצְמוֹ וְעַל בְּשָׂרוֹ, וְכַאֲשֶׁר רָאָה שֶׁהָיָה יַעֲקֹב מִתְעַכֵּב שָׁם מִתְפַּרְנֵס מֵאֲשֶׁר לְלָבָן, אָמַר לוֹ, הֲכִי אָחִי אַתָּה וְתַעַבְדֵנִי חִנָּם, כִּי יָדַעְתִּי כִּי מֵעַתָּה תַּעֲבֹד אוֹתִי, כִּי אִישׁ מוּסָר אַתָּה וְלֹא תִּתְפַּרְנֵס מִשֶּׁל אֲחֵרִים, וְגַם אֲנִי אֵינִי רוֹצֶה שֶׁתִּהְיֶה הָעֲבוֹדָה שֶׁתַּעַבְדֵנִי בְּחִנָּם בְּלֹא מַשְׂכֹּרֶת שְׁלֵמָה, וְהַגִּידָה לִי מָה תְּבַקֵּשׁ אַתָּה בְּמַשְׂכֻּרְתֶּךָ וְאֶתֵּן. אָז הִכִּיר יַעֲקֹב דַּעְתּוֹ, וְאָמַר לוֹ שֶׁיַּעֲבֹד אוֹתוֹ ז' שָׁנִים בְּרָחֵל. וְהָעֲבוֹדָה מִן הַסְּתָם הִיא מִרְעֶה הַצֹּאן, כִּי לָהּ הָיוּ צְרִיכִים וּבָהּ הָיוּ מְדַבְּרִים: