רמב"ן על בראשית· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק כט · פסוק ה
הַיְדַעְתֶּם אֶת לָבָן בֶּן נָחוֹר הָיָה נִכָּר וְיָדוּעַ בְּשֵׁם אֲבִי אָבִיו, כִּי הוּא נִכְבָּד מֵאָבִיו וְרֹאשׁ בֵּית אֲבוֹתָם, כְּדִכְתִיב (בראשית ל"א:נ"ג) "אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי נָחוֹר". וְיִתָּכֵן שֶׁהָיָה בְּתוּאֵל אָדָם פְּחוּת מַעֲלָה, וְלֹא יִרְצֶה לָבָן שֶׁיְּיַחֲסוּ אוֹתוֹ הָאֲנָשִׁים רַק לַאֲבִי אָבִיו, כִּי כֵן מָצָאנוּ (בראשית כ"ד:נ') "וַיַּעַן לָבָן וּבְתוּאֵל". אוּלַי הָיָה כָּל זֶה לְמַעֲלַת אַבְרָהָם, כִּי הָיוּ כָּל הַמִּשְׁפָּחָה מִתְיַחֲסִים לְנָחוֹר אֲחִי אַבְרָהָם: