רמב"ן על בראשית· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק כז · פסוק מא
וַיֹּאמֶר עֵשָׂו בְּלִבּוֹ אָמַר רַבִּי אַבְרָהָם (אבן עזרא על בראשית כ"ז:מ"א) יִתָּכֵן שֶׁגָּלָה סוֹדוֹ לְאֶחָד מֵאוֹהֲבָיו. וְאֵין צֹרֶךְ, כִּי הַהַסְכָּמָה בְּדָבָר אֲשֶׁר יִמָּלֵךְ אָדָם עִם לִבּוֹ תִּקָּרֵא אֲמִירָה עִם הַלֵּב, אַף עַל פִּי שֶׁיִּהְיֶה בָּהּ דִּבּוּר בַּשְּׂפָתַיִם. וְכֵן "בְּלֵב וָלֵב יְדַבֵּרוּ" (תהלים יב ג), כִּי הָרָצוֹן יִקָּרֵא "לֵב", "וְכָל יִשְׂרָאֵל לֵב אֶחָד לְהַמְלִיךְ אֶת דָּוִד" (דהי"א יב לח), שֶׁהָיוּ כֻּלָּם עַל אוֹתָהּ הַהַסְכָּמָה וְהָיוּ מְדַבְּרִים בָּהּ. וְכֵן "וַיֹּאמֶר יָרָבְעָם בְּלִבּוֹ" (מלכים א יב כו), וְכֵן אָמַר אֱלִיעֶזֶר (בראשית כ"ד:מ"ה) "אֲנִי טֶרֶם אֲכַלֶּה לְדַבֵּר אֶל לִבִּי", וְהָיְתָה שָׁם תְּפִלָּה בִּשְׂפָתָיו "וַיֹּאמַר ה' אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם" (שם יב), אֲבָל "טֶרֶם אֲכַלֶּה לְדַבֵּר אֶל לִבִּי" – טֶרֶם הַשְׁלִימִי מָה שֶׁעָלָה בְּדַעְתִּי. וְיֹאמַר כָּאן כִּי כַּאֲשֶׁר בָּאָה מַשְׂטֵמָה גְּדוֹלָה בְּנֶפֶשׁ עֵשָׂו לִשְׂטֹם אֶת יַעֲקֹב עַל הַבְּרָכָה, עָלָה בְּלִבּוֹ שֶׁיַּהֲרֹג אֶת אָחִיו וְהָיָה מִתְנַחֵם בָּזֶה מֵרֹעַ לִבּוֹ. וְזֶה טַעַם "וַיֻּגַּד לְרִבְקָה אֶת דִּבְרֵי עֵשָׂו", וּלְכָךְ אָמְרָה "מִתְנַחֵם לְךָ". וְרַשִׁ"י כָּתַב (רש"י על בראשית כ"ז:מ"ב), בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ הֻגַּד לָהּ מָה עֵשָׂו מְהַרְהֵר בְּלִבּוֹ. וְכֵן בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה ס"ז:ט'). וְאִם כֵּן יִהְיֶה "דִּבְרֵי עֵשָׂו", מַחֲשַׁבְתּוֹ עִם הַלֵּב, כְּמוֹ "דִּבַּרְתִּי אֲנִי עִם לִבִּי" (קהלת א טז). וְהִנֵּה עֵשָׂו הָיָה אוֹמֵר "יִקְרְבוּ יְמֵי אֵבֶל אָבִי", כִּי בְּחַיָּיו לֹא יְצַעֲרֶנּוּ, אוֹ מִפַּחְדּוֹ שֶׁלֹּא יְקַלְּלֶנּוּ וְתֵהָפֵךְ בִּרְכָתוֹ לִקְלָלָה. וְרִבְקָה פָּחֲדָה שֶׁמָּא יָמוּת הַזָּקֵן פִּתְאוֹם וְיַהַרְגֶנּוּ, אוֹ שֶׁמָּא יִזְדַּמֵּן לוֹ בְּחַיָּיו וְיַהַרְגֶנּוּ: