רמב"ן על בראשית· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק כז · פסוק לט
הִנֵּה מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ יִהְיֶה מוֹשָׁבֶךָ טַעַם "הִנֵּה" לֵאמֹר הִנֵּה אוּכַל לָתֵת לְךָ מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם, כִּי לִשְׁנֵיכֶם יַסְפִּיק שֶׁיִּהְיֶה מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ וְטַל הַשָּׁמַיִם, אֲבָל בְּעִנְיַן הַמֶּמְשָׁלָה, שֶׁלּוֹ תִּהְיֶה וְלוֹ תַּעֲבֹד. וְלֹא נָתַן לוֹ גַּם כֵּן רֹב דָּגָן וְתִירוֹשׁ כְּאָחִיו, כִּי רָצָה לְכַבֵּד הַמְּבֹרָךְ רִאשׁוֹנָה עָלָיו. וְאַחֲרֵי כֵן אָמַר לְיַעֲקֹב "וְיִתֶּן לְךָ אֶת בִּרְכַּת אַבְרָהָם לְרִשְׁתְּךָ אֶת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" (בראשית כ"ח:ד'), לִהְיוֹת לוֹ רֹב הַדָּגָן וְהַתִּירוֹשׁ בְּאֶרֶץ כְּנַעַן מַתְּנַת אַבְרָהָם, וּלְעֵשָׂו יִהְיֶה הַטַּל וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ בְּאֶרֶץ אַחֶרֶת: