רמב"ן על בראשית· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק כז · פסוק לג
בְּטֶרֶם תָּבֹא וָאֲבָרֲכֵהוּ גַּם בָּרוּךְ יִהְיֶה אֵין דֶּרֶךְ הֶחָרֵד חֲרָדָה גְּדֹלָה עַד מְאֹד וְצוֹעֵק "מִי הוּא אֲשֶׁר רִמַּנִי לְבָרֵךְ אוֹתוֹ" שֶׁיַּשְׁלִים צַעֲקָתוֹ לֵאמֹר מִיָּד "גַּם בָּרוּךְ יִהְיֶה", אֲבָל הָיָה רָאוּי שֶׁיְּקַלְּלֵהוּ. וְעוֹד כִּי הָיָה עֵשָׂו צוֹעֵק עָלָיו לֵאמֹר "וְלָמָּה תְּבָרְכֵהוּ עַתָּה אָבִי", וְאֵיךְ יַאֲמִין עֵשָׂו כִּי בְּמִרְמָה הָיָה מִתְּחִלָּה בִּרְאוֹתוֹ כִּי עַתָּה יְבָרֵךְ אוֹתוֹ בִּרְצוֹנוֹ. וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי שֶׁהוּא לָשׁוֹן הוֹוֶה, יֹאמַר מִי אֵפוֹא הוּא הַצָּד צַיִד אֲשֶׁר הָיָה יָכוֹל לְרַמּוֹתִי שֶׁאֲבָרְכֵהוּ וְגַם שֶׁיִּהְיֶה בָּרוּךְ עַל כָּל פָּנִים, כִּי יָדַעְתִּי כִּי בָּרוּךְ הוּא. אוֹ טַעְמוֹ וְגַם בָּרוּךְ יִהְיֶה עַל כָּרְחִי, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִי לְהַעֲבִיר הַבְּרָכָה מִמֶּנּוּ, כִּי מֵאָז שֶׁבֵּרַךְ אוֹתוֹ יָדַע בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁחָלָה בִּרְכָתוֹ עָלָיו. וְזֶהוּ טַעַם הַחֲרָדָה הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר חָרַד, כִּי יָדַע שֶׁאִבֵּד בְּנוֹ הָאָהוּב לוֹ בִּרְכָתוֹ לְעוֹלָם. וְזֶה טַעַם "בָּא אָחִיךָ בְּמִרְמָה", כִּי אַחַר שֶׁאָמַר "מִי אֵפוֹא", נָתַן דַּעְתּוֹ שֶׁהַבָּא אֵלָיו הָיָה יַעֲקֹב, שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁתָּחוּל הַבְּרָכָה רַק בְּזַרְעוֹ: