רמב"ן על בראשית· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק כז · פסוק ד
בַּעֲבוּר תְּבָרֶכְךָ נַפְשִׁי הָיָה בְּדַעְתּוֹ לְבָרֵךְ אוֹתוֹ שֶׁיִּזְכֶּה הוּא בְּבִרְכַּת אַבְרָהָם, לִנְחֹל אֶת הָאָרֶץ וְלִהְיוֹת הוּא בַּעַל הַבְּרִית לֵאלֹהִים, כִּי הוּא הַבְּכוֹר. וְנִרְאֶה שֶׁלֹּא הִגִּידָה לוֹ רִבְקָה מֵעוֹלָם הַנְּבוּאָה אֲשֶׁר אָמַר ה' לָהּ "וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר", כִּי אֵיךְ הָיָה יִצְחָק עוֹבֵר אֶת פִּי ה' וְהִיא לֹא תִצְלָח. וְהִנֵּה מִתְּחִלָּה לֹא הִגִּידָה לוֹ דֶּרֶךְ מוּסָר וּצְנִיעוּת, כִּי "וַתֵּלֶךְ לִדְרֹשׁ אֶת ה'", שֶׁהָלְכָה בְּלֹא רְשׁוּת יִצְחָק, אוֹ שֶׁאָמְרָה אֵין אָנֹכִי צְרִיכָה לְהַגִּיד נְבוּאָה לַנָּבִיא כִּי הוּא גָּדוֹל מִן הַמַּגִּיד לִי, וְעַתָּה לֹא רָצְתָה לֵאמֹר לוֹ כָּךְ הֻגַּד לִי מֵאֵת ה' טֶרֶם לֵדָתִי, כִּי אָמְרָה בְּאַהֲבָתוֹ אוֹתוֹ לֹא יְבָרֵךְ יַעֲקֹב וְיַנִּיחַ הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם, וְהִיא יָדְעָה כִּי בְּסִבַּת זֶה יִתְבָּרֵךְ יַעֲקֹב מִפִּיו בְּלֵב שָׁלֵם וְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה. אוֹ הֵם סִבּוֹת מֵאֵת ה' כְּדֵי שֶׁיִּתְבָּרֵךְ יַעֲקֹב וְגַם עֵשָׂו בְּבִרְכַּת הַחֶרֶב, וְלוֹ לְבַדּוֹ נִתְכְּנוּ עֲלִילוֹת: