רמב"ן על בראשית· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק כו · פסוק יד
וַיְהִי לוֹ מִקְנֵה צֹאן וּמִקְנֵה בָקָר וַעֲבֻדָּה רַבָּה אֲתוֹנוֹת וּגְמַלִּים וַחֲמוֹרִים וַעֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת. וְיַזְכִּיר הַכָּתוּב זֶה וְלֹא יַזְכִּיר כֶּסֶף וְזָהָב כַּאֲשֶׁר נֶאֱמַר בְּאַבְרָהָם (בראשית י"ג:ב'), בַּעֲבוּר כִּי גְּדֻלָּתוֹ אֲשֶׁר נִתְגַּדֵּל בָּהּ בְּאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים בַּמִּקְנֶה וּבָעֲבֻדָּה הָיְתָה, וַיְקַנְאוּ אוֹתוֹ פְּלִשְׁתִּים בָּעִנְיָן הַהוּא. וְזֶה טַעַם "כִּי עָצַמְתָּ מִמֶּנּוּ מְאֹד", אָמַר לוֹ גַּם לִי שֶׁאֲנִי הַמֶּלֶךְ אֵין בְּבֵיתִי מִקְנֶה וַעֲבֻדָּה כָּמוֹךָ, וְחֶרְפָּה הִיא לָנוּ לִהְיוֹת בֵּיתְךָ גָּדוֹל מִבֵּית הַמֶּלֶךְ: