רמב"ן על בראשית· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק כד · פסוק ח
וְנִקִּיתָ מִשְּׁבוּעָתִי זֹאת לֹא הִרְשָׁה אוֹתוֹ לָקַחַת לוֹ אִשָּׁה מִבְּנוֹת כְּנַעַן, אֲבָל שֶׁיִּהְיֶה הוּא פָּטוּר וַה' הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה. וְרַשִׁ"י כָּתַב (רש"י על בראשית כ"ד:ח') וְקַח לוֹ אִשָּׁה מִבְּנוֹת עָנֵר אֶשְׁכּוֹל וּמַמְרֵא. וְאִם כְּנַעֲנִים הֵם, חָלִילָה לוֹ. וּבֶאֱמֶת שֶׁהֵם מִזֶּרַע כְּנַעַן, שֶׁהַכָּתוּב אוֹמֵר (בראשית י"ד:י"ג) "מַמְרֵא הָאֱמֹרִי אֲחִי אֶשְׁכֹּל וַאֲחִי עָנֵר", וּבִבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה נ"ט:ח') אָמְרוּ "אֲשֶׁר לֹא תִקַּח אִשָּׁה" וְגוֹ', הִזְהִירוֹ בִּבְנוֹת כְּנַעַן עָנֵר אֶשְׁכּוֹל וּמַמְרֵא, כִּי עֲלֵיהֶם אָמַר "אֲשֶׁר אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּקִרְבּוֹ", כִּי הוּא לֹא הָיָה יוֹשֵׁב בְּכָל הַכְּנַעֲנִי כִּי עַמִּים רַבִּים הָיוּ, אֲבָל הִזְהִיר עַל אֵלֶּה בַּעֲלֵי בְּרִיתוֹ וְכָל שֶׁכֵּן עַל הָאֲחֵרִים. אֲבָל "וְנִקִּיתָ מִשְּׁבוּעָתִי", שֶׁיִּהְיֶה הוּא פָּטוּר, וְאַבְרָהָם הוּא הַיּוֹדֵעַ בְּיִצְחָק הַצַּדִּיק שֶׁיִּשְׁמַע לְאָבִיו וְשֶׁיִּזָּהֵר בָּהֶם, וְיֵלֵךְ לוֹ אֶל יִשְׁמָעֵאל אוֹ לְלוֹט וְיֶתֶר הָעַמִּים. וְיִתָּכֵן כִּי "מִשְּׁבוּעָתִי זֹאת" רֶמֶז לְמָה שֶׁאָמַר "וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי מִשָּׁם", כִּי אוּלַי הָיְתָה הַשְּׁבוּעָה עַל הַכֹּל, וְלֹא יִרְמֹז לַאֲשֶׁר אָמַר לוֹ "לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי", וְזֶה טַעַם "זֹאת", וּלְכָךְ אָמַר הָעֶבֶד "וְאֶפְנֶה עַל יָמִין אוֹ עַל שְׂמֹאל" (בראשית כ"ד:מ"ט), וְלֹא אָמַר "אָשׁוּבָה לִי":