רמב"ן על בראשית· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק כב · פסוק יב
כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי מִתְּחִלָּה הָיְתָה יִרְאָתוֹ בְּכֹחַ לֹא יָצָא לַפֹּעַל בַּמַּעֲשֶׂה הַגָּדוֹל הַזֶּה, וְעַתָּה נוֹדְעָה בְּמַעֲשֵׂה וְהָיָה זְכוּתוֹ שָׁלֵם, וּתְהִי מַשְׂכֻּרְתּוֹ שְׁלֵמָה מֵעִם ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. וְדַעַת הַפָּרָשָׁה שֶׁ"הָאֱלֹהִים" הוּא הַמְּנַסֶּה וּמְצַוֶּה בָּעֲקֵדָה, וּ"מַלְאַךְ ה'" הוּא הַמּוֹנֵעַ וְהַמַּבְטִיחַ, יִתְבָּרֵר בְּפָסוּק "הַמַּלְאָךְ הַגּוֹאֵל אוֹתִי" (בראשית מ"ח:ט"ז):