רמב"ן על בראשית· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק כא · פסוק טו
וַתַּשְׁלֵךְ אֶת הַיֶּלֶד גָּבְרָה עָלָיו הַצִּמְאָה וְלֹא יָכוֹל לָלֶכֶת, וְהִשְׁכִּיבַתּוּ אִמּוֹ תַּחַת הָאִילָן מֻשְׁלָךְ וְנֶעֱזָב, אוֹ כְּעִנְיַן "וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת" (דברים כט כז), "אַל תַּשְׁלִיכֵנִי מִלְּפָנֶיךָ" (תהלים נא יג), עִנְיַן שִׁלּוּחַ. וְרַבִּי אַבְרָהָם אָמַר, "וַתַּשְׁלֵךְ", כִּי לְקַחְתּוֹ בְּחֵיקָהּ בְּעֵת שֶׁנֶּחְלַשׁ בַּצָּמָא. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ (ב"ר נג יג) שֶׁהָיָה חוֹלֶה בְּעֵת שֶׁשִּׁלְּחוֹ, וְשָׂם עַל שִׁכְמָהּ אֶת הַיֶּלֶד, וְזֶה הַטַּעַם "וַתַּשְׁלֵךְ". וְהָיָה כָּל הָעִנְיָן הַזֶּה לְאַבְרָהָם מִפְּנֵי שֶׁצֻּוָּה לַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר תֹּאמַר שָׂרָה, וְהִיא צִוְּתָה לְהוֹצִיאוֹ מִיָּד, וּבְמִצְוָתָהּ לֹא נָתַן לָהֶם כֶּסֶף וְזָהָב וַעֲבָדִים וּגְמַלִּים נוֹשְׂאִים אוֹתָם: