רמב"ן על בראשית· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק יט · פסוק כט
וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת אַבְרָהָם וַיְשַׁלַּח אֶת לוֹט עִנְיַן הַכָּתוּב הַזֶּה כִּי לוֹט נִתְחַסֵּד עִם הַצַּדִּיק לָלֶכֶת עִמּוֹ לָשׁוּט בָּאָרֶץ בַּאֲשֶׁר יֵלֵךְ, וְהוּא שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית י"ב:ד') "וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ לוֹט", כִּי לְצֶוֶת שֶׁלּוֹ הָלַךְ, וְלָכֵן הָיָה לוֹ זְכוּת לְהַצִּילוֹ בִּזְכוּת אַבְרָהָם, כִּי בַּעֲבוּרוֹ הוּא גָּר בִּסְדוֹם, וְלוּלֵי אַבְרָהָם עוֹדֶנּוּ הָיָה בְּחָרָן עִם מוֹלַדְתּוֹ, וְלֹא יִתָּכֵן שֶׁתָּבֹא אֵלָיו רָעָה בַּעֲבוּר אַבְרָהָם שֶׁיָּצָא בְּמִצְוֹת קוֹנוֹ. וְגַם זֶה הָיָה הָעִנְיָן שֶׁשָּׂם אַבְרָהָם נַפְשׁוֹ בְּכַפּוֹ לִרְדֹּף הַמְּלָכִים בַּעֲבוּרוֹ: