רמב"ן על בראשית· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק יט · פסוק יז
אַל תַּבִּיט אַחֲרֶיךָ וְאַל תַּעֲמֹד בְּכָל הַכִּכָּר שִׁעוּר הַכָּתוּב, אַל תַּעֲמֹד בְּכָל הַכִּכָּר וְאַל תַּבִּיט אַחֲרֶיךָ אַחַר שֶׁתִּנָּצֵל, כִּי עַד הֱיוֹת לוֹט בָּהָר לֹא תֵּרֵד עֲלֵיהֶם רָעָה. וּבַעֲבוּר כֵּן אָמַר וְאָנֹכִי לֹא אוּכַל לְהִמָּלֵט הָהָרָה פֶּן תִּדְבָּקַנִי הָרָעָה בִּהְיוֹתִי בַּכִּכָּר, כִּי אַתָּה לֹא תַּאֲרִיךְ לִי רַק מְעַט, כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ "מַהֵר הִמָּלֵט". וְאָמַר רַבִּי אַבְרָהָם (אבן עזרא על בראשית י"ט:י"ז) "אַל תַּבִּיט אַחֲרֶיךָ" אַתָּה וְכָל אֲשֶׁר לָךְ. וְכֵן "לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ". וּמָה צֹרֶךְ לָזֶה, וְאֵין הָעֹנֶשׁ בְּכָאן מִפְּנֵי שֶׁיַּעַבְרוּ עַל אַזְהָרַת הַמַּלְאָךְ, אֲבָל הוּא הִזְהִירָם מִדַּעְתּוֹ שֶׁיַּגִּיעַ לָהֶם עֹנֶשׁ בַּהַבָּטָה הַהִיא, וְהוּא הִזְהִיר אֶת לוֹט לִזְכוּתוֹ, וְכָל הַשּׁוֹמֵעַ וְנִזְהָר הוּא אֶת נַפְשׁוֹ הִצִּיל. וְעִנְיַן אִסּוּר הַהַבָּטָה אָמַר רַשִׁ"י אַתָּה הִרְשַׁעְתָּ עִמָּהֶם וּבִזְכוּת אַבְרָהָם אַתָּה נִצָּל, אֵינְךָ רַשַּׁאי לִרְאוֹת בְּפֻרְעָנוּתָן. וְעוֹד בּוֹ עִנְיָן, כִּי הָרְאוּת בַּאֲוִיר הַדֶּבֶר וּבְכָל הֶחֳלָיִים הַנִּדְבָּקִים יַזִּיק מְאֹד וְיַדְבִּיקֵם, וְכֵן הַמַּחְשָׁבָה בָּהֶם. וְלָכֵן יִסָּגֵר הָאִישׁ הַמְּצֹרָע וְיֵשֵׁב בָּדָד (ויקרא יג מו), וְכֵן נְשׁוּכֵי חַיּוֹת הַשּׁוֹטוֹת כַּכֶּלֶב הַשּׁוֹטֶה וְזוּלָתוֹ כַּאֲשֶׁר יִרְאוּ הַמַּיִם וְכָל מַרְאֶה יֶחֱזוּ בָּהֶם דְּמוּת הַמַּזִּיק וְיִשְׁתַּטּוּ וְיָמוּתוּ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת יוֹמָא (יומא פ"ד), וְהִזְכִּירוּהוּ אַנְשֵׁי הַטֶּבַע. וְלָכֵן הָיְתָה אִשְׁתּוֹ שֶׁל לוֹט נְצִיב מֶלַח, כִּי בָּאתָה הַמַּכָּה בְּמַחְשַׁבְתָּהּ כַּאֲשֶׁר רָאֲתָה גָּפְרִית וָמֶלַח הַיּוֹרֵד עֲלֵיהֶן מִן הַשָּׁמַיִם, וְדָבְקָה בָּהּ. וְקָרוֹב אֲנִי לוֹמַר כִּי בְּהַשְׁחִית ה' אֶת הֶעָרִים הָאֵלֶּה הָיָה הַמַּלְאָךְ הַמַּשְׁחִית עֹמֵד בֵּין הָאָרֶץ וּבֵין הַשָּׁמַיִם נִרְאֶה בְּלַהַב הָאֵשׁ, כָּעִנְיָן בַּמַּלְאָךְ הַמַּשְׁחִית אֲשֶׁר רָאָה דָּוִד (דהי"א כא טז), וְלָכֵן אָסַר לָהֶן הַהַבָּטָה. וּבְפִרְקֵי דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר (כה) כָּעִנְיָן הַזֶּה אָמְרוּ לָהֶם אַל תַּבִּיטוּ לַאֲחוֹרֵיכֶם, שֶׁהֲרֵי יָרְדָה שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הקב"ה לְהַמְטִיר עַל סְדֹם וְעַל עֲמֹרָה גָּפְרִית וָאֵשׁ. עִירִית אִשְׁתּוֹ שֶׁל לוֹט נִכְמְרוּ רַחֲמֶיהָ עַל בְּנוֹתֶיהָ הַנְּשׂוּאוֹת בִּסְדוֹם וְהִבִּיטָה לְאַחֲרֶיהָ לִרְאוֹת אִם הוֹלְכוֹת הֵן אַחֲרֶיהָ, וְרָאֲתָה אֲחוֹרֵי הַשְּׁכִינָה, וְנַעֲשֵׂית נְצִיב מֶלַח: