רמב"ן על בראשית· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק יז · פסוק כו
בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה כָּתַב רַשִׁ"י (רש"י על בראשית י"ז:כ"ו) בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, שֶׁמָּלְאוּ לְאַבְרָהָם צ"ט שָׁנָה וּלְיִשְׁמָעֵאל י"ג, נִמּוֹלוּ. וּמָה טַעַם לְהַזְכִּיר זֶה, וְעוֹד שֶׁכְּבָר הִסְכִּימוּ (ר"ה י) לְדִבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר שֶׁבְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם וּבְתִשְׁרֵי נוֹלְדוּ אָבוֹת וּבְפֶסַח נוֹלַד יִצְחָק, וְהַכָּתוּב אָמַר "לַמּוֹעֵד הַזֶּה בַּשָּׁנָה הָאַחֶרֶת", וְהוּא כָּתַב בְּסֵדֶר וַיֵּרָא (יח י) כִּי הַבְּשׂוֹרָה הָיְתָה בְּפֶסַח וְלַפֶּסַח הַבָּא נוֹלַד יִצְחָק. אֲבָל "בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה", שֶׁנִּצְטַוָּה בַּמִּצְוָה הַזֹּאת נִמּוֹל הוּא וִילִידֵי בֵיתוֹ שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְכָל מִקְנַת כַּסְפּוֹ. סִפֵּר הַכָּתוּב מַעֲלָתוֹ בְּיִרְאַת ה' וּמַעֲלַת כָּל בְּנֵי בֵּיתוֹ, שֶׁכֻּלָּם זְרִיזִים מַקְדִּימִין לְמִצְוֹת. וְאֵין טַעַם "נִמּוֹל אַבְרָהָם", שֶׁנִּמּוֹל הוּא בַּתְּחִלָּה, אֲבָל יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ נִמּוֹל מִתְּחִלָּה, וְכָל בְּנֵי בֵּיתוֹ, כִּי כֵן כָּתוּב (בראשית י"ז:כ"ג) "וַיִּקַּח אַבְרָהָם אֶת יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ וְאֵת כָּל יְלִידֵי בֵּיתוֹ" וְאַחֲרֵי כֵן "וְאַבְרָהָם בֶּן תִּשְׁעִים וָתֵשַׁע שָׁנָה בְּהִמֹּלוֹ", וְהַטַּעַם כִּי אַבְרָהָם נִזְדָּרֵז בְּמִצְוַת הַמִּילָה שֶׁלָּהֶם תְּחִלָּה וּמָל אוֹתָם הוּא בְּעַצְמוֹ, אוֹ שֶׁזִּמֵּן לָהֶם מוֹהֲלִים הַרְבֵּה וְהוּא עוֹמֵד עֲלֵיהֶם, וְאַחַר כָּךְ מָל אֶת עַצְמוֹ, שֶׁאִלּוּ הִקְדִּים מִילָתוֹ הָיָה חוֹלֶה אוֹ מְסֻכָּן בָּהּ מִפְּנֵי זִקְנָתוֹ וְלֹא הָיָה יָכוֹל לְהִשְׁתַּדֵּל בְּמִילָתָם: