רמב"ן על בראשית· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק יז · פסוק ג
וְטַעַם וַיִּפֹּל אַבְרָם עַל פָּנָיו לְכַוֵּן דַּעְתּוֹ לַנְּבוּאָה. וְכַאֲשֶׁר הִשְׁלִים לוֹ נְבוּאַת הַמִּצְוָה בַּמִּילָה קָם אַבְרָהָם וְעָמַד, וּבָא אֵלָיו הַדִּבּוּר שֵׁנִית מִן הַשָּׁמַיִם, וְאָמַר לוֹ "שָׂרַי אִשְׁתְּךָ" וְגוֹ', וְחָזַר וְנָפַל עַל פָּנָיו לְכַוֵּן דַּעְתּוֹ, וְהִתְפַּלֵּל עַל יִשְׁמָעֵאל כְּדֶרֶךְ "וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם וַיֹּאמְרוּ אֵל אֱלֹהֵי הָרוּחֹת" וְגוֹ' (במדבר טז כב), וְכֵן "וַאֲכַלֶּה אֹתָם כְּרָגַע וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם" (שם יז י):