רמב"ן על בראשית· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק יד · פסוק טו
וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה כָּתַב רַשִׁ"י (רש"י על בראשית י"ד:ט"ו) לְפִי פְּשׁוּטוֹ כְּדֶרֶךְ הָרוֹדְפִים שֶׁמִּתְפַּלְּגִים אַחַר בּוֹרְחֵיהֶם כְּשֶׁבּוֹרְחִין זֶה לְכָאן וְזֶה לְכָאן, "לַיְלָה", כְּלוֹמַר לְאַחַר שֶׁחָשְׁכָה לֹא נִמְנַע מִלְּרָדְפָם. וְהַנָּכוֹן כִּי רָדַף אוֹתָם בַּיּוֹם עַד דָּן עִם כָּל מַחֲנֵהוּ, וְכַאֲשֶׁר חָשַׁךְ עֲלֵיהֶם הַלַּיְלָה וְלֹא הָיָה רוֹאֶה אֵי זֶה דֶּרֶךְ אֲשֶׁר יִבְרְחוּ בָּהּ, חָלַק עַמּוֹ וַעֲבָדָיו לִשְׁנַיִם אוֹ שְׁלֹשָׁה רָאשִׁים, וְלָקַח הַחֵלֶק הָאֶחָד עִמּוֹ וְרָדְפוּ אַחֲרֵיהֶם בְּכָל הַדְּרָכִים וְהִכּוּם עַד חוֹבָה אֲשֶׁר מִשְּׂמֹאל לְדַמָּשֶׂק, וְחָזַר מִלִּרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם. וְשִׁעוּרוֹ, וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם הוּא וַעֲבָדָיו לַיְלָה:
וַיִּרְדְּפֵם עַד חוֹבָה אֲשֶׁר מִשְּׂמֹאל לְדַמָּשֶׂק יָדוּעַ כִּי מֶרְחָק רַב מִן אֵלוֹנֵי מַמְרֵא אֲשֶׁר בְּחֶבְרוֹן בְּאֶרֶץ יְהוּדָה לְדַמֶּשֶׂק אֲשֶׁר הוּא חוּצָה לָאָרֶץ. אִם כֵּן רָדַף אַחֲרֵיהֶם יָמִים רַבִּים עַד הוֹצִיאוֹ אוֹתָם מִן הָאָרֶץ, כִּי הֵם אֶל בָּבֶל אַרְצָם הָיוּ חוֹזְרִים. אוֹ שֶׁהָיָה נֵס גָּדוֹל, כַּאֲשֶׁר דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ (ב"ר מג ג) בְּ"אֹרַח בְּרַגְלָיו לֹא יָבֹא" (ישעיהו מא ג):