רמב"ן על בראשית· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק יב · פסוק יח
וַיִּקְרָא פַּרְעֹה לְאַבְרָם יִתָּכֵן כִּי בְּבוֹא הַנְּגָעִים פִּתְאוֹם עָלָיו וְעַל בֵּיתוֹ בְּעֵת אֲשֶׁר לֻקְּחָה שָׂרָה אֶל בֵּיתוֹ, הִרְהֵר בְּדַעְתּוֹ לֵאמֹר מַה זֹּאת עָשָׂה אֱלֹהִים לָנוּ, וְשָׁאַל אוֹתָהּ וְהִגִּידָה כִּי הִיא אִשְׁתּוֹ, וְלָכֵן קָרָא לְאַבְרָהָם וְהֶאֱשִׁים אוֹתוֹ. אוֹ כַּאֲשֶׁר אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ (ב"ר מא ב) שֶׁלָּקָה בְּרָאתָן שֶׁהַמִּשְׁגָּל קָשֶׁה לוֹ, וְחָשַׁשׁ כִּי שֶׁמָּא אִשְׁתּוֹ הִיא, וְאָמַר לוֹ בְּסָפֵק "מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לִּי", לְהוֹצִיא מִפִּיו הָאֱמֶת, כִּי אִם הָיְתָה אֲחוֹתוֹ הָיָה אוֹמֵר אָמְנָם אֲחוֹתִי הִיא. וְאָמַר "וְעַתָּה הִנֵּה אִשְׁתְּךָ קַח וָלֵךְ" לִרְאוֹת מָה יְדַבֵּר וּמָה יָשִׁיב עַל תּוֹכַחְתּוֹ, וְאַבְרָהָם שָׁתַק מִמֶּנּוּ וְלֹא הֵשִׁיב אוֹתוֹ דָּבָר מֵרֹב פַּחְדּוֹ. אָז הֵבִין פַּרְעֹה כִּי הִיא אִשְׁתּוֹ כַּאֲשֶׁר חָשַׁב וְצִוָּה עָלָיו פַּרְעֹה אֲנָשִׁים לְשַׁלְּחָם: