רמב"ן על בראשית· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק יב · פסוק טו
וְטַעַם וַיִּרְאוּ אֹתָהּ שָׂרֵי פַרְעֹה כִּי כַּאֲשֶׁר רָאוּ אוֹתָהּ הַמִּצְרִים אָמְרוּ רְאוּיָה זֹאת לַשָּׂרִים הַגְּדוֹלִים, וְהִנֵּה הֱבִיאוּהָ אֲלֵיהֶם וְגַם הֵם יָרְאוּ לְנַפְשָׁם מִנְּגֹעַ בָּהּ, כִּי מִפְּנֵי הַיֹּפִי הַגָּדוֹל יָדְעוּ כִּי הַמֶּלֶךְ יַחְפֹּץ בָּהּ מְאֹד, וַיְהַלְלוּ אוֹתָהּ בֵּינֵיהֶם לוֹמַר רְאוּיָה הִיא לַמֶּלֶךְ, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית י"ב:ט"ו). וְזֶה דַּעַת אוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על בראשית י"ב:ט"ו) שֶׁאָמַר, וְשַׁבַּחוּ יָתַהּ לְוָת פַּרְעֹה. אוֹ שֶׁהִלְּלוּהָ אֶל הַמֶּלֶךְ עַצְמוֹ וְשָׁלַח וּלְקָחָהּ: