רמב"ן על בראשית· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק טז · פסוק ב
וַיִּשְׁמַע אַבְרָם לְקוֹל שָׂרָי לֹא אָמַר הַכָּתוּב "וַיַּעַשׂ כֵּן", אֲבָל אָמַר כִּי שָׁמַע לְקוֹל שָׂרַי, יִרְמֹז כִּי אַף עַל פִּי שֶׁאַבְרָם מִתְאַוֶּה מְאֹד לְבָנִים, לֹא עָשָׂה כֵן בְּלֹא רְשׁוּת שָׂרַי. וְגַם עַתָּה לֹא נִתְכַּוֵּן שֶׁיִּבָּנֶה הוּא מֵהָגָר וְיִהְיֶה זַרְעוֹ מִמֶּנָּה, אֲבָל כָּל כַּוָּנָתוֹ לַעֲשׂוֹת רְצוֹן שָׂרָה שֶׁתִּבָּנֶה מִמֶּנָּה, שֶׁיִּהְיֶה לָהּ נַחַת רוּחַ בִּבְנֵי שִׁפְחָתָהּ, אוֹ זְכוּת שֶׁתִּזְכֶּה הִיא לְבָנִים בַּעֲבוּר כֵּן כְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ (ב"ר מב ב עא ז). וְאָמַר עוֹד "וַתִּקַּח שָׂרַי", לְהוֹדִיעַ שֶׁלֹּא מִהֵר אַבְרָם לַדָּבָר עַד שֶׁלָּקְחָה שָׂרַי וְנָתְנָה בְּחֵיקוֹ. וְהִזְכִּיר הַכָּתוּב "שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם" "לְאַבְרָם אִישָׁהּ", לִרְמֹז כִּי שָׂרָה לֹא נִתְיָאֲשָׁה מֵאַבְרָם וְלֹא הִרְחִיקָה עַצְמָהּ מֵאֶצְלוֹ, כִּי הִיא אִשְׁתּוֹ וְהוּא אִישָׁהּ, אֲבָל רָצְתָה שֶׁתִּהְיֶה גַּם הָגָר אִשְׁתּוֹ, וּלְכָךְ אָמַר "לוֹ לְאִשָּׁה", שֶׁלֹּא תִּהְיֶה כְּפִלֶגֶשׁ רַק כְּאִשָּׁה נְשׂוּאָה לוֹ. וְכָל זֶה מוּסַר שָׂרָה וְהַכָּבוֹד שֶׁהִיא נוֹהֶגֶת בְּבַעְלָהּ: