רמב"ן על בראשית· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק טו · פסוק יז
וְהִנֵּה תַנּוּר עָשָׁן וְלַפִּיד אֵשׁ, רָאָה כְּאִלּוּ תַּנּוּר עָשָׁן כֻּלּוֹ וּבְתוֹכוֹ לַפִּיד אֵשׁ בּוֹעֲרָה, כְּעִנְיַן "עָשָׁן גָּדוֹל וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת" (יחזקאל א ד), וְהֶעָשָׁן הוּא הֶעָנָן וְהָעֲרָפֶל הַנִּזְכָּר בְּמַתַּן תּוֹרָה (דברים ד יא), וְלַפִּיד הָאֵשׁ בְּתוֹכוֹ הוּא הָאֵשׁ הָאָמוּר שָׁם (ד לו) "וּדְבָרָיו שָׁמַעְתָּ מִתּוֹךְ הָאֵשׁ", וְכָתוּב (שמות כד יז) "וּמַרְאֵה כְּבוֹד ה' כְּאֵשׁ אֹכֶלֶת" וְגוֹ'. וְהִנֵּה הַשְּׁכִינָה עָבְרָה בֵּין הַבְּתָרִים, וְהוּא הַבְּרִית אֲשֶׁר הָיְתָה אִתּוֹ מֵעוֹלָם, וְזֶה טַעַם "כָּרַת ה' אֶת אַבְרָם בְּרִית", כִּי הקב"ה בְּעַצְמוֹ הֶעֱבִיר בְּרִית בֵּין הַבְּתָרִים. וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין: