רמב"ן על בראשית· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק ט · פסוק ז
וְאַתֶּם פְּרוּ וּרְבוּ פְּשׁוּטוֹ כְּמִדְרָשׁוֹ שֶׁהִיא מִצְוָה, כִּי הָאָמוּר בָּאָדָם (בראשית א':כ"ח) גַּם בִּבְנֵי נֹחַ (שם ט א) עִם "וַיְבָרֶךְ אוֹתָם אֱלֹהִים", בְּרָכָה, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר בַּדָּגִים (שם א כב). וּבַעֲבוּר שֶׁדִּבֵּר בִּשְׁאָר הַנֶּפֶשׁ הַחַיָּה וְאָמַר "וְשָׁרְצוּ בָאָרֶץ וּפָרוּ וְרָבוּ עַל הָאָרֶץ" (שם ח יז), אָמַר כָּאן וְאַתֶּם, הָאָדָם, פְּרוּ וּרְבוּ. וְאָמַר "שִׁרְצוּ בָאָרֶץ וּרְבוּ בָהּ", כִּי יִכְפֹּל הַמִּצְוָה לְחִזּוּק, לוֹמַר שֶׁיִּתְעַסְּקוּ בָּהּ בְּכָל יְכָלְתָּם, אוֹ שֶׁיְּצַוֵּם בְּיִשּׁוּב כָּל הָאָרֶץ, כַּאֲשֶׁר פֵּרַשְׁתִּי בְּסֵדֶר בְּרֵאשִׁית (א כ). וְרַשִׁ"י כָּתַב (רש"י על בראשית ט':ז'), לְפִי פְּשׁוּטוֹ הָרִאשׁוֹנָה לִבְרָכָה וְכָאן לְצִוּוּי, וּלְפִי מִדְרָשׁוֹ לְהַקִּישׁ מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בִּפְרִיָּה וּרְבִיָּה לְשׁוֹפֵךְ דָּמִים. וְהַמִּדְרָשׁ הַזֶּה לֹא הוֹצִיאוּ אוֹתוֹ אֶלָּא מִן הַסְּמוּכִים, אֲבָל הַמִּקְרָא לְמִצְוָה נִכְתַּב, וְהָרִאשׁוֹנָה לִבְרָכָה. וְכָךְ אָמְרוּ, וַהֲרֵי פְּרִיָּה וּרְבִיָּה שֶׁנֶּאֶמְרָה לִבְנֵי נֹחַ, דִּכְתִיב "וְאַתֶּם פְּרוּ וּרְבוּ" וְכוּ', כִּדְאִיתָא בְּסַנְהֶדְרִין (נט):