רמב"ן על בראשית· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק ו · פסוק כ
שְׁנַיִם מִכֹּל יָבֹאוּ אֵלֶיךָ לְהַחֲיוֹת הוֹדִיעוֹ כִּי מֵעַצְמָם יָבֹאוּ לְפָנָיו שְׁנַיִם שְׁנַיִם וְלֹא יִצְטָרֵךְ הוּא לָצוּד אוֹתָם בֶּהָרִים וּבָאִיִּים, וְהוּא יְבִיאֵם בַּתֵּבָה אַחֲרֵי כֵן. וּבַמַּעֲשֶׂה פֵּרֵשׁ שֶׁבָּאוּ זָכָר וּנְקֵבָה (בראשית ז':ט'), וְזֶה הָיָה בִּכְלָלָם, אַחֲרֵי כֵן צִוָּהוּ שֶׁיִּקַּח מִכָּל הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה שִׁבְעָה שִׁבְעָה, וּבְאֵלֶּה לֹא אָמַר שֶׁיָּבֹאוּ אֵלָיו אֶלָּא שֶׁהוּא יִקַּח אוֹתָם, כִּי הַבָּאִים לְהִנָּצֵל וּלְחַיּוֹת לָהֶם זֶרַע בָּאִים מֵאֲלֵיהֶם, אֲבָל הַבָּאִים לְהַקְרִיב עוֹלוֹת לֹא גָּזַר שֶׁיָּבֹאוּ מֵעַצְמָם לְהִשָּׁחֵט, אֲבָל לְקָחָם נֹחַ, כִּי הַצַּוָּאָה שֶׁל שִׁבְעָה שִׁבְעָה הָיְתָה כְּדֵי שֶׁיּוּכַל נֹחַ לְהַקְרִיב מֵהֶן קָרְבָּן. וְטַעַם "הַטְּהוֹרָה", הקב"ה פֵּרֵשׁ לוֹ סִימָנֵי הַטַּהֲרָה, אֲבָל הַכָּתוּב יְקַצֵּר לוֹמַר הַטְּהוֹרָה עַל פִּי הַתּוֹרָה. וְרַשִׁ"י כָּתַב אֶת שֶׁעֲתִידָה לִהְיוֹת טְהוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, מְלַמֵּד שֶׁלָּמַד נֹחַ תּוֹרָה. וְהִנֵּה מִכָּאן שֶׁלֹּא הֻכְשְׁרוּ בְּקָרְבְּנוֹת בְּנֵי נֹחַ אֶלָּא בְּהֵמָה טְהוֹרָה וְעוֹף טָהוֹר, וְכֵן אָמַר בְּהֶבֶל (בראשית ד':ד') "מִבְּכוֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵיהֶן", אֲבָל כָּל הַמִּינִין הַטְּהוֹרִים כְּשֵׁרִין בָּהֶם, כְּדִכְתִיב (בראשית ח':כ') "וַיִּקַּח מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה וּמִכֹּל הָעוֹף הַטָּהֹר וַיַּעַל עֹלֹת בַּמִּזְבֵּחַ", וְהוֹסִיף לְיִשְׂרָאֵל בַּמִּצְוָה שֶׁיִּהְיוּ כָּל קָרְבְּנוֹתָם מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן מִן הַתּוֹרִים וּמִן בְּנֵי הַיּוֹנָה. וְטַעַם "גַּם מֵעוֹף הַשָּׁמַיִם", הַטָּהוֹר, כִּי הַכָּתוּב נִמְשָׁךְ לְמַעְלָה: