רמב"ן על בראשית· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק ו · פסוק ט
אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת נֹחַ טַעְמוֹ פֵּרְשׁוּ בּוֹ (הראב"ע והרד"ק) קוֹרוֹתָיו, כְּטַעַם "מַה יֵּלֶד יוֹם" (משלי כז א), וְיִרְמֹז אֶל כָּל הַפָּרָשָׁה. וְאֵינוֹ נָכוֹן בְּעֵינַי, כִּי אֵין קוֹרוֹת הָאָדָם תּוֹלְדוֹתָיו. וְהַנָּכוֹן שֶׁהוּא כְּמַשְׁמָעוֹ, כְּמוֹ "אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת בְּנֵי נֹחַ" (בראשית י':א'), "וְאֵלֶּה תּוֹלְדוֹת יִשְׁמָעֵאל" (בראשית כ"ה:י"ב), יֹאמַר אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת נֹחַ שֵׁם חָם וָיָפֶת, אֲבָל הֶחְזִיר "וַיּוֹלֶד נֹחַ" בַּעֲבוּר שֶׁהִפְסִיק וְאָמַר "נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה", לְהוֹדִיעַ לָמָּה צִוָּהוּ בַּתֵּבָה. וְאַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר אָמַר לְמַעְלָה (ה לב) "וַיְהִי נֹחַ בֶּן חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה וַיּוֹלֶד נֹחַ אֶת שֵׁם אֶת חָם וְאֶת יָפֶת", חָזַר לְהַזְכִּירָם פַּעַם אַחֶרֶת, לְהַגִּיד כִּי לֹא הָיָה כְּכָל אֲבוֹתָיו שֶׁיּוֹלִידוּ בָּנוֹת וּבָנִים. וְזֶה טַעַם "שְׁלֹשָׁה בָּנִים", כִּי יַזְכִּיר מִסְפָּרָם לֵאמֹר כִּי אֵלֶּה שְׁלֹשָׁה לְבַדָּם הָיוּ תּוֹלְדוֹתָיו וְנִצְּלוּ בִּזְכוּתוֹ, וּמֵאֵלֶּה נָפְצָה כָל הָאָרֶץ:
אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה יַזְכִּיר הַכָּתוּב שֶׁהָיָה זַכַּאי וְשָׁלֵם בְּצִדְקוֹ, לְהוֹדִיעַ שֶׁרָאוּי לְהִנָּצֵל מִן הַמַּבּוּל, שֶׁאֵין לוֹ עֹנֶשׁ כְּלָל כִּי הוּא תָּמִים בְּצֶדֶק, כִּי הַצַּדִּיק הוּא הַזַּכַּאי בַּדִּין, הֶפֶךְ הָרָשָׁע, כְּמוֹ שֶׁאָמַר "וְהִצְדִּיקוּ אֶת הַצַּדִּיק וְהִרְשִׁיעוּ אֶת הָרָשָׁע" (דברים כה א), וְכֵן "וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵינוּ כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ" (נחמיה ט לג), וְכֵן "בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט טו). אֲבָל בְּאַבְרָהָם שֶׁאָמַר (בראשית י"ח:י"ט) "לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט", שִׁבַּח אוֹתוֹ בְּצֶדֶק שֶׁהוּא הַמִּשְׁפָּט וּבְרַחֲמִים שֶׁהִיא הַצְּדָקָה. וְרַבִּי אַבְרָהָם אָמַר (אבן עזרא על בראשית ו':ט') צַדִּיק בְּמַעֲשָׂיו תָּמִים בְּלִבּוֹ, וּכְתִיב (יחזקאל כח טו) "תָּמִים אַתָּה בִּדְרָכֶיךָ", וְאַחַר שֶׁאָמַר שֶׁהוּא אִישׁ צַדִּיק, כִּי אֵינֶנּוּ אִישׁ חָמָס וּמַשְׁחִית דַּרְכּוֹ כִּבְנֵי דּוֹרוֹ הַחַיָּבִים, אָמַר שֶׁהָיָה מִתְהַלֵּךְ אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד לְיִרְאָה אוֹתוֹ לְבַדּוֹ, אֵינֶנּוּ נִפְתֶּה אַחֲרֵי הוֹבְרֵי שָׁמַיִם וּמְנַחֵשׁ וְעוֹנֵן, וְכָל שֶׁכֵּן אַחֲרֵי עֲבוֹדָה זָרָה, וְאֵינֶנּוּ שׁוֹמֵעַ לָהֶם כְּלָל, רַק בַּשֵּׁם לְבַדּוֹ הוּא דָּבֵק תָּמִיד וְהוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר בָּחַר הַשֵּׁם אוֹ אֲשֶׁר יוֹרֶה אוֹתוֹ, כִּי נָבִיא הָיָה, וְזֶה כְּטַעַם "אַחֲרֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם תֵּלֵכוּ וְאֹתוֹ תִירָאוּ" (דברים יג ה) הַנֶּאֱמָר בְּהַרְחָקַת הַמִּתְנַבֵּא לַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה וְנוֹתֵן אוֹת וּמוֹפֵת, כַּאֲשֶׁר אֲפָרֵשׁ, וְעוֹד אַזְכִּיר זֶה בְּפָסוּק "הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים" (בראשית י"ז:א') אִם יִהְיֶה תְּמִים דֵּעוֹת עִמִּי. וְהִנֵּה אַחַר שֶׁהָיָה נֹחַ צַדִּיק וְאֵינֶנּוּ רָאוּי לֵעָנֵשׁ, גַּם בָּנָיו וּבֵיתוֹ רְאוּיִים לְהִנָּצֵל בִּזְכוּתוֹ, כִּי הָיָה עֹנֶשׁ עָלָיו אִם יִכָּרֵת זַרְעוֹ. אוֹ יֹאמַר כִּי הוּא צַדִּיק שָׁלֵם וְגַם בָּנָיו וּבֵיתוֹ צַדִּיקִים כִּי הוּא לִמְּדָם, כְּעִנְיָן שֶׁכָּתוּב (בראשית י"ח:י"ט) "כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ":
בְּדוֹרוֹתָיו יֵשׁ מֵרַבּוֹתֵינוּ שֶׁדְּרָשׁוּהוּ לְטוֹבָה, כָּל שֶׁכֵּן אִם הָיָה בְּדוֹר שֶׁל צַדִּיקִים, וְיֵשׁ שֶׁדּוֹרְשִׁין לִגְנַאי, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית ו':ט'). וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי לְפִי הַפְּשָׁט כִּי טַעְמוֹ לוֹמַר שֶׁהוּא לְבַדּוֹ הַצַּדִּיק בַּדּוֹרוֹת הָהֵם, אֵין בְּדוֹרוֹתָיו צַדִּיק וְלֹא תָּמִים זוּלָתוֹ. וְכֵן "כִּי אֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי בַּדּוֹר הַזֶּה" (בראשית ז':א'), שֶׁאֵין אַחֵר בַּדּוֹר רָאוּי לְהִנָּצֵל. וְאָמַר "בְּדוֹרוֹתָיו" כִּי דּוֹרוֹת רַבִּים עָבְרוּ מֵעֵת שֶׁהִשְׁחִיתוּ, וְאֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ בִּלְתּוֹ. וְאַל יִקְשֶׁה עָלֶיךָ דְּבַר רַבּוֹתֵינוּ בִּמְתוּשֶׁלַח, כִּי הַכָּתוּב לֹא יְסַפֵּר רַק שֶׁאֵין צַדִּיק רָאוּי לְהִנָּצֵל מִן הַמַּבּוּל מִכָּל הַדּוֹרוֹת הָהֵם: