רמב"ן על בראשית· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק ו · פסוק ו
וַיִּנָּחֶם ה' וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ דִּבְּרָה תּוֹרָה כִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם. וְהָעִנְיָן כִּי מָרוּ וְעִצְּבוּ אֶת רוּחַ קָדְשׁוֹ בְּפִשְׁעֵיהֶם. וְעִנְיַן "אֶל לִבּוֹ", כִּי לֹא הִגִּיד זֶה לְנָבִיא שָׁלוּחַ אֲלֵיהֶם, וְכֵן הַלָּשׁוֹן בַּמְּחֻשָּׁב, כְּדֶרֶךְ "לְדַבֵּר אֶל לִבִּי" (בראשית כ"ד:מ"ה) וְזוּלָתוֹ. וּבִבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה כ"ז:ד') אָמְרוּ בָּזֶה עִנְיָן נִכְבָּד בְּמָשָׁל שֶׁהֵבִיאוּ מִן הַסַּרְסוּר וְהָאַדְרִיכָל, וְהוּא סוֹד גָּדוֹל לֹא נִתַּן לִכָּתֵב, וְהַיּוֹדְעוֹ יִתְבּוֹנֵן לָמָּה אָמַר בְּכָאן שֵׁם הַמְיֻחָד וּבְכָל הַפָּרָשָׁה וְעִנְיַן הַמַּבּוּל שֵׁם אֱלֹהִים: