רמב"ן על בראשית· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק ה · פסוק ג
וַיּוֹלֶד בִּדְמוּתוֹ כְּצַלְמוֹ יָדוּעַ כִּי כָל הַנּוֹלָדִים מִן הַחַיִּים יִהְיוּ בִּדְמוּת הַמּוֹלִידִים וּבְצַלְמָם, אֲבָל בַּעֲבוּר שֶׁנִּתְעַלָּה הָאָדָם בִּדְמוּתוֹ וְצַלְמוֹ, שֶׁאָמַר בּוֹ (בראשית ה':א') "בִּדְמוּת אֱלֹהִים עָשָׂה אֹתוֹ", פֵּרֵשׁ כָּאן שֶׁאַף תּוֹלְדוֹתָיו הָיוּ כֵן בְּאוֹתוֹ הַדְּמוּת הַמְּעֻלָּה. וְלֹא אָמַר זֶה בְּקַיִן וְהֶבֶל, כִּי לֹא רָצָה לְהַאֲרִיךְ בָּהֶם, אֲבָל פֵּרֵשׁ כֵּן בְּשֵׁת, שֶׁהָעוֹלָם הֻשְׁתַּת מִמֶּנּוּ, אוֹ מִפְּנֵי שֶׁהָאָדָם נִבְרָא בְּתַכְלִית שְׁלֵמוּת הַיְּצִירָה, הִגִּיד בְּשֵׁת כִּי הָיָה כָּמוֹהוּ בַּכֹּחַ וּבַיֹּפִי: