רמב"ן על בראשית· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק א · פסוק ג
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר מִילַת אֲמִירָה בְּכָאן לְהוֹרוֹת עַל הַחֵפֶץ, כְּדֶרֶךְ "מַה תֹּאמַר נַפְשְׁךָ וְאֶעֱשֶׂה לָּךְ" (שמואל א כ ד), מָה תִּרְצֶה וְתַחְפֹּץ, וְכֵן "וּתְהִי אִשָּׁה לְבֶן אֲדֹנֶיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה'" (בראשית כ"ד:נ"א), כַּאֲשֶׁר רָצָה; כִּי כֵן הוּא הָרָצוֹן לְפָנָיו. אוֹ הוּא כְּגוֹן מַחְשָׁבָה, כְּמוֹ "הָאֹמְרָה בִּלְבָבָהּ" (ישעיהו מז ח); "וְאָמְרוּ אַלֻּפֵי יְהוּדָה בְּלִבָּם" (זכריה יב ה). וְהָעִנְיָן, לוֹמַר שֶׁלֹּא הָיָה בְּעָמָל. וְכָךְ קָרְאוּ רַבּוֹתֵינוּ לָזֶה "מַחְשָׁבָה"; אָמְרוּ: מַחְשָׁבָה – בַּיּוֹם; הַמַּעֲשֶׂה – עִם דִּמְדּוּמֵי חַמָּה. וְהוּא לְהוֹרוֹת עַל דָּבָר מְחֻשָּׁב שֶׁיֵּשׁ בּוֹ טַעַם, לֹא חֵפֶץ פָּשׁוּט בִּלְבַד. וּמִילַת הֲוָיָה – מוֹרֶה עַל מַעֲשֵׂה הַזְּמַן הָעוֹמֵד, כְּמוֹ "וְאַתָּה הֹוֶה לָהֶם לְמֶלֶךְ" (נחמיה ו ו). וְלָכֵן אָמַר הַכָּתוּב, כִּי כְּשֶׁבָּרָא חֹמֶר הַשָּׁמַיִם – אָמַר שֶׁיִּהְיֶה מִן הַחֹמֶר הַהוּא דָּבָר מַזְהִיר, קְרָאוֹ אוֹר.
וַיְהִי אוֹר לֹא אָמַר "וַיְהִי־כֵן", כָּאָמוּר בִּשְׁאָר הַיָּמִים, לְפִי שֶׁלֹּא עָמַד הָאוֹר בַּתְּכוּנָה הַזֹּאת כָּל הַיָּמִים כִּשְׁאָר מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית. וְיֵשׁ לְרַבּוֹתֵינוּ בָּזֶה מִדְרָשׁ בְּסוֹד נֶעֱלָם. וְדַע, כִּי הַיָּמִים הַנִּזְכָּרִים בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית הָיוּ בִּבְרִיאַת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ יָמִים מַמָּשׁ, מְחֻבָּרִים מִשָּׁעוֹת וּרְגָעִים, וְהָיוּ שִׁשָּׁה כְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה, כִּפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא. וּבִפְנִימִיּוּת הָעִנְיָן יִקָּרְאוּ "יָמִים" הַסְּפִירוֹת הָאֲצוּלוֹת מֵעֶלְיוֹן, כִּי כָל מַאֲמָר פּוֹעֵל הֲוָיָה תִּקָּרֵא "יוֹם". וְהָיוּ שִׁשָּׁה, כִּי לַה' הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה. וְהַמַּאֲמָרִים עֲשָׂרָה, כִּי הָרִאשׁוֹנוֹת אֵין שֵׁם "יוֹם" נִתְפָּס בָּהֶם. וְהַפֵּרוּשׁ בְּסִדּוּר הַכְּתוּבִים בָּזֶה נִשְׂגָּב וְנֶעֱלָם, וְדַעְתֵּנוּ בּוֹ פָּחוֹת מִטִּפָּה מִן הַיָּם הַגָּדוֹל.