רמב"ן על במדבר· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק כד · פסוק טו
וְקָרָא עַצְמוֹ עַתָּה שׁוֹמֵעַ אִמְרֵי אֵל וּמַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחֱזֶה, כַּאֲשֶׁר עָשָׂה בַּנְּבוּאָה הַשְּׁלִישִׁית, וְהוֹסִיף לִקְרֹא עַצְמוֹ יוֹדֵעַ דַּעַת עֶלְיוֹן. וְהָאוֹמֵר כָּךְ יוֹדֵעַ אֲנִי דַּעַת פְּלוֹנִי, יִרְצֶה לוֹמַר שֶׁהוּא מַכִּיר מִמֶּנּוּ מַה בְּלִבּוֹ, הַדְּבָרִים שֶׁלֹּא יַגִּיד בְּפִיו. וְכֵן זֶה יְכַוֵּן לוֹמַר שֶׁהוּא יוֹדֵעַ וְיֹאמַר עַתָּה מַה שֶׁיֵּשׁ בְּדַעְתּוֹ שֶׁל אֵל עֶלְיוֹן לַעֲשׂוֹת בְּעוֹלָמוֹ בְּסוֹף כָּל הַיָּמִים. וְזֶה כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ״כִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּי״ (ישעיהו ס״ג:ד׳), וְאָמְרוּ (קהלת רבה י״ב:י׳) לִבָּא לְפוּמָּא לָא גָּלֵי. וְהִנֵּה אָמַר הַכָּתוּב בְּכָאן ״וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר״, וְלֹא הִזְכִּיר שֶׁהָיָה זֶה בִּנְבוּאָה כַּאֲשֶׁר הִזְכִּיר בִּשְׁלֹשָׁה פְּעָמִים, כִּי כֵּיוָן שֶׁאָמַר ״נְאֻם שׁוֹמֵעַ אִמְרֵי אֵל" וּ"מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחֱזֶה״, בְּיָדוּעַ כִּי הָיְתָה עָלָיו יַד ה' כַּאֲשֶׁר בַּפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית שֶׁאָמַר ״וַתְּהִי עָלָיו רוּחַ אֱלֹהִים״ (במדבר כ״ד:ב׳), וְקָרָא עַצְמוֹ כֵן: