רמב"ן על במדבר· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק יח · פסוק כ
בְּאַרְצָם לֹא תִנְחָל – שֶׁתִּהְיֶה נוֹחֵל חֶלְקְךָ כְּאֶחָד מִכָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, וְחֵלֶק קָטָן לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּאַרְצָם כְּלָל, כִּי הֶעָרִים אֲשֶׁר נָתְנוּ לָהֶם עָרֵי מִקְלָט הָיוּ וּלְצוֹרֶךְ יִשְׂרָאֵל הֵן. הָאַזְהָרָה הַזּוֹ בַּכֹּהֲנִים, וְאַחֲרֵי כֵן הִזְכִּיר בַּלְוִיִּם ״בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה״ (במדבר י״ח:כ״ד) כַּמּוּזְהָר בַּכֹּהֲנִים. וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ (ספרי קרח מה): ״בְּאַרְצָם לֹא תִנְחָל״ - בִּשְׁעַת חִלּוּק הָאָרֶץ, ״וְחֵלֶק לֹא יִהְיֶה לְךָ בְתוֹכָם״ - בַּבִּזָּה, ״אֲנִי חֶלְקְךָ״ - עַל שֻׁלְחָנִי אַתָּה אוֹכֵל.