רמב"ן על במדבר· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק יח · פסוק ז
עֲבֹדַת מַתָּנָה אֶתֵּן אֶת כְּהֻנַּתְכֶם – בְּמַתָּנָה תִּהְיֶה לָכֶם, לְשׁוֹן רַשִׁ״י. לוֹמַר שֶׁהִיא לָכֶם מַתָּנָה גְּמוּרָה, עַד שֶׁהַזָּר הַקָּרֵב יִהְיֶה חַיָּב מִיתָה. וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי שֶׁיֹּאמַר וַעֲבַדְתֶּם עֲבוֹדַת כְּהֻנָּה, וְאֵינֶנָּה לָכֶם עֲבוֹדַת שִׁעְבּוּד כַּעֲבוֹדַת עַבְדֵי הַמְּלָכִים, אֲבָל עֲבוֹדַת מַתָּנָה גְּדוֹלָה נָתַתִּי לָכֶם בָּהּ לְכָבוֹד וּלְתִפְאֶרֶת מֵאִתִּי, כְּעִנְיָן שֶׁדָּרְשׁוּ (סוטה טו) "לְמָשְׁחָה" - לִגְדֻלָּה, כְּדֶרֶךְ שֶׁהַמְּלָכִים אוֹכְלִין: