רמב"ן על במדבר· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק ג · פסוק ד
עַל פְּנֵי אַהֲרֹן אֲבִיהֶם – בְּחַיָּיו, לְשׁוֹן רַשִׁ״י (רש״י על במדבר ג׳:ד׳). וְאֵין הָעִנְיָן לְהַגִּיד שֶׁכִּהֲנוּ בְּחַיֵּי אֲבִיהֶם, כִּי כָל אִישׁ מִבְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים יְכַהֵן בְּחַיֵּי אָבִיו. רַק בַּעֲבוּר שֶׁאָמַר "הַכֹּהֲנִים הַמְּשׁוּחִים", שֶׁהָיוּ גַּם הֵם כְּכֹהֲנִים גְּדוֹלִים נִמְשָׁחִים כָּמוֹהוּ בְּחַיָּיו, וְלֹא יֵעָשֶׂה כֵּן לְדוֹרוֹת. וְהַנָּכוֹן כִּי "עַל פְּנֵי" יַחְזֹר עַל הָרָחוֹק, וַיָּמָת נָדָב וַאֲבִיהוּא לִפְנֵי ה' עַל פְּנֵי אַהֲרֹן אֲבִיהֶם בְּהַקְרִיבָם אֵשׁ זָרָה. וְכָךְ נֶאֱמַר בְּדִבְרֵי הַיָּמִים (א כד ב): ״וַיָּמָת נָדָב וַאֲבִיהוּא לִפְנֵי אֲבִיהֶם וּבָנִים לֹא הָיוּ לָהֶם וַיְכַהֲנוּ אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר״. וְטַעַם לִפְנֵי ה' שֶׁמֵּתוּ בְּנֵס שֶׁבָּא מֵאִתּוֹ, וְכֵן נֶאֱמַר בַּמְרַגְּלִים: ״בַּמַּגֵּפָה לִפְנֵי ה'״ (במדבר י״ד:ל״ז):