רמב"ן על איוב· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק מ · פסוק י
עדה נא, בעבור הגאון והגובה לאל עדי, אליו לבדו יאותו, ולכן האדם אולת היא לו סכלות וכלימה, והוד והדר תלבש בחכמתך כחכמת אלהים שנאמר בו הוד והדר לבשת, והשפל הגאים כאשר אני משפיל אותם בגאותי, כענין אשירה לה' כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים, וכן הכתוב אומר ה' מלך גאות לבש לבש ה' עוז התאזר, יאמר שיתגאה על הרשעים והמושלים בגאוה וישפיל אותם, ואז תכון תבל בל תמוט: