רמב"ן על איוב· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק מ · פסוק ח
האף תפר משפטי, הגם הפרת המשפט והיושר אשר אני מתנהג בו בעולמי ותרשיעני במעשי, למען תצדק בעיני חביריך, שלא יאמרו אחר שהאל שופט צדק לא ירשיע על חנם כי כן עשה איוב אומר כי תמיד יהיו בעולם רשע וטוב לו צדיק ורע לו ולא על עצמו בלבד התלונן. ועל דרך האמת מפני שהודיעו אותו תתהפך כחומר חותם, וימנע מרשעים אורם, והענין ההוא, אמר לו עתה הגם תפר משפטי בלבך לאמר כי חוץ מן המדה ההיא יש צדיק ורע לו רשע וטוב לו, ותרשיעני במשפטים למען תצדק בכל זמן. הגם זאת כאשר עשית עד היום טרם תדע הסוד הזה. ענין הפרה הוא בטול דבר או בטול עצה, כענין אישה הפרם, הפיר עצת גוים. אולי המבין כל יצר מחשבות ידע כי איוב מהרהר בזה, אמר שישים ידו לפיו ולא יענה, כי באמת האל יודע הכל ואין להוכיח עוד, רק לא התודה כי לא ידע אם יש דבר חוץ מן המדה ההיא, ושמא תוכחת בלבד הם, אמר לו עתה ארצה שתאזר כגבר חלציך, ואשאלך עוד אם תפר משפטי זה אשר הגדתי לך, בעבור גדל הפצך להצדיק עצמך כאשר עשית עד עתה. ירצה להוכיחו על התלונה הראשונה כי לא התודה עליה ויטפול עליו כדרך המתווכחים, והוא הטוב והנכון: