רמב"ן על איוב· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק לו · פסוק טז
ואף הסיתך מפי צר, וגם אתה איוב הסיתך האל והצילך מפי צר ומצוק אל מקום רחב שאין מוצק תחתיה, כי כולו רחב:
ונחת שלחנך, שם, מלא דשן. יאמר כי מכאובו הצילו מצרה וצוקה ויושיבנו בסוף במקום רחב אשר ינוח ויהיה דשן ושמן, וגם זה מדרד החבירים:
הסיתך, כמו יסיתם אלהים מעליו, והוא מענין כי יסיתך אחיך בן אמך, כי הסית רוחם לסור מעליו, ואף זה הסית רוחך להסירך מפי צר, כי מפני שבא לו שלא כרצונו יקרא הסתה: