אור ברסלב
רמב"ן על איוב פרק לו › פסוק ב

רמב"ן על איוב· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]

פרק לו · פסוק ב

פסוק א

כתר לי זעיר ואחוך, במענה הזה לא יוסיף אליהוא לתפוש על איוב דבר שכבר האשים אותו עד די בשלשת מעניו בכל אחד בדבר ידוע, כמו שפירשתי, רק עתה יוסיף אליהוא לבוא בדרך החבירים שיספר בשבח האל ובשמירתו לעולם, ויאמר כי אחר שהוא שומר עולמו ומשגיח עליו תמיד, על רוממותו ומעלתו ושהוא רם ונשא יתברך, אי אפשר להאמין בהסרת ההשגחה מן אישי השפלים מפני מעלתו ושפלות האדם, כי התחתונים בעבור האדם נבראו כי אין בהם מכיר בוראו זולתו, ואם כן כל השגת האל ושמירתו למיני השפלים בעבור האדם הוא, ואיך לא ישגיח עליו. ויאמר אליהוא עוד כי מלבד הטעם שפירש אשר הוא מספיק לכל אדם מתרץ קושיותיו של איוב, יש לנו לתת צדק ליוצר הכל בראותינו אותו מלך גדול שופט צדק ומשגיח ושומר הכל ברוך הוא:

כתר לי זעיר ואחוך, התרגום אמר: אמתין לי ציבחר ואחוינך, וכן דעת המפרשים, וכמוהו כתרו את בנימין, כי המתינו להם עד שיצאו ורדפו אחריהם, כמו שכתיב ונתקנוהו מן העיר, ומצאו לו חברים כי יונתן בן עוזיאל תרגם ולתורתו איים ייחלון, יכתרון, וכן וזרועי ייחלון, יכתרון. רק ראב"ע פירש כתר לי, שים כתר וכבוד מעט ושמע לי, וכתרו לשון סביב, כי כתר ועטרה קרובים בענין, ומצאנו עוטרים את דוד, וכן רשע מכתיר את הצדיק:

תוכן העניינים

רמב"ן על איוב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה