רמב"ן על איוב· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק לד · פסוק יד
רוחו, אשר בו הוא חי, ונשמתו, המשכלת, אליו יאסוף, ויגוע הכל יחדיו וישובו לעפר. ורבינו שלמה ז"ל מפרש מי פקד על האל הארץ שיהיה הוא השר והאל פקידו, ויאמר אליו מדוע ככה עשית להרע לאדם הזה, כי לא צויתיך לעשות כן, ועל כן ימצא תואנות עליו לאמר שעשה שלא כדין, הלא הוא האדון השופט אשר יעשה כחפצו ומי יאמר לו מה תעשה, ואם ישים אל האדם לב להשחיתו, רוחו ונשמתו אליו יאסוף, כרצונו ולמה יבוא בעלילה, גם הוא נכון: