רמב"ן על איוב· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק לג · פסוק ל
להשיב נפשו מני שחת לאור באור החיים, אשר על פני האדמה הוכן, דעת התרגום שאמר כאן בנהור חייא. גם יתכן לאור באור החיים, גם בסוף תהיה נפשו צרורה בצרור החיים את ה' אלהיו. והנה הוא מתרץ קושית צדיק ורע לו, וממנה יבא תירוץ רשע וטוב לו, הוא הדין והוא הטעם, רק מפני שזה חסד הוא, ואם יהיה צדיק אובד בלי פשע יהיה רשע ועול, יפליג וידבר בזה יותר. הנה פירשתי הענין הזה, והפסוקים ומילותיהם נאותים לפירוש מאד ומורים עליו הוראה שלמה, והטענה בעצמה טענת אמת ודברים מהוגנים, לא תשאר אחריהם קושיא בדעתו של אדם כלל, ועל כן החריש איוב ולא ענה אותו דבר. ואם תחפוץ להבין הסוד הנכבד, לבך תשית לדעתי וכליותיך תשתונן, ועלי חטא תתאונן, ויסור עלי פניך הענן, תחזינה עיניך המלך והכלה ותצפה לגאולה, תראי עפרים תאמי צביה, והגזירה והבינה: