רמב"ן על איוב· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק לג · פסוק יא
ישם בסך רגלי, כבר אמר כן איוב בפירוש ותחשבני לאויב לך, ותשם בסד רגלי, והנה לאליהוא יחרה לו זה יותר מכל מה שאמר איוב, כי הטענה שהיה אומר בהסרת ההשגחה באישי השפלים כמעלה וגדולה לבורא יתברך, כי מרוב מעלתו לא ישית אליו לבו כמו שאמר מה אנוש כי תגדלנו, אבל מה שאמר בתוכחותיו שיחשבהו לאויב וישמור אורחותיו להעלילו, זו כפירה גמורה וברכת אלהים, ואולי יכוין איוב להסרת הידיעה מן הפרטים לגמרי, שאמר שהוא חושב אותו כאויב, כלומר שאיננו יודע בין שונא לאוהב, ונותן ראיה כי יעשה לו כאשר עושה האדם לאויבו, או היא תלונה בלא טעם אחר, מכל מקום האומר ככה ברך אלהים, וחלילה לרחמן מלא רחמים שימאס וישנא יגיע כפיו ויעשה לו רעה מדעתו ומרצונו על לא חמס. ובמענה השני יתפוש עליו על ענין ההשגחה בפסוק: כי אמר לא יסכן גבר ברצותו עם אלהים, ובשלישי תפשו על מה שאמר איוב חטאתי מה אפעל לך נוצר האדם, יאמר שאין החטא מזיק לבורא יתברך ואין הזכות מועיל לו ולמה יענישנו, וכוונת כל זה לסלק השמירה מבני אדם שאין המעשה מזיק או מועיל, על כן לא יעניש ולא יגמול טוב ויניח הכל במקרה, וזהו שאמר כי תאמר מה יסכן לך מה אועיל מחטאתי, כאשר אפרש בע"ה: