רמב"ן על איוב· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק ל · פסוק ב
גם כח ידיהם למה לי, יאמר כי היה מואס אבותם להיות מנהיגים כלבי צאנו, וגם כח ידיהם ומעשיהם לא היה חשוב אצלו כלום ולא ישית אותם במלאכתו, אעפ"י שהיו אנשי כח, כי ימאס אותם לחסרון דעתם עם זקנתם, כי עליהם אבדה הזקנה אשר בה הכח והנוי, יקרא כלח, כאילו היה לח בימי נעוריו, ואינה נכרת במעשיהם, והנם כנערים חסרי לב, ואם האבות לפניו כן, אף כי בניהם הצעירים ממנו. ויתכן לפרש כח ידיהם רמז להונם, כענין ומכחכם שחדו בעדי, יאמר כי לא עם כלבי צאנו וגם לא יכבדם לעשרם, כי לא יחפוץ בו, ולא לזקנתם, כי היא אובדת בהם לסכלותם. והחכם ראב"ע ז"ל פירש גם כח ידיהם למה יראו לי עתה כי הם חסרי כח, שאבדה עליהם הזקנה, שהיו בתחלה בימי נעוריהם חסרים, עד שנס לחם ולא יודע מתי יזקינו. ואין טעם לפירוש הזה כלל: