רמב"ן על איוב· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק כז · פסוק ו
בצדקתי החזקתי, לומר שאני צדיק תמים:
ולא ארפה, דברי אלו. והנכון בעיני כי לא אסיר תומתי ממני לאמר שמעולם לא הייתי רשע, כדי להחניף לכם, כי אלוה ישאל כל נפש חונף:
לא יחרף לבבי, לא ישוב אחור לי מן הנעורים להיות פתי או רשע, כי זקנתי בצדקי:
יחרף, מן בימי חרפי. והתרגום אמר: לא יחסד, מלשון חרפה, יאמר שלא יתן חרפה על נפשו לעולם לאמר שהיה רשע אחרי שהיה צדיק מעודו: