רמב"ן על איוב· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק כב · פסוק יא
ולא תראה, כלל, חושך וענן, עד שיגברו המים ותאסף ותגוע בהם אתה וכל אשר לך. והענין הזה לאמר, כי עשה עוונות שראוי להיות נבהל פתאום ונלכד בפח ובמוקש, או נטרד ואובד בלי שיתבונן מקרהו כלל, ועל כן לא יתמה מאשר באו עליו מן המקרים. והמפרשים אמרו או היית חושב שאתה בחושד ולא תראה ושפעת מים כסתה אותך. ואין לזה הפירוש טעם או ריח: