רמב"ן על איוב· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק יח · פסוק טו
תשכון באהלו מבלי לו, יחסר מלת נפש, כמו ותחס עליך, שהוא כמו ותחס נפשי עליך. והענין שיגזלו אהלו ותשכון נפשו שם ביד השודדים שיתפשוהו, וכן נוכל לפרש ותצעידהו אל מלך בלהות, כינוי לנפש, כי היא המוליכה את האדם, כך נראה בעיני. והתרגום אמר בו: תשרה אינתתיה במשכניה מדלית ליה, יאמר כי אחרי הולכו אל מלך בלהות תשכון השוכנת באהלו, ואיננה לו, כי תהיה לאיש אחר, וגם זה נכון. אבל רש"י ז"ל מפרש ינתק מאהלו מבטחו, יהיה נפרד מאשתו שהוא מובטח לה, ותוליכהו לקבר, ואז תשכון היא באהל שאיננו לו, אלמנה וגלמודה. ואיננו נכון: