רמב"ן על איוב· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק יז · פסוק ו
והציגני למשול עמים, יאמר כי עוד זה יעשה רעה המגיד הזה והוא אליפז, כי הקימני שאהיה משל בגוים ויקללו בי המתחסדים בשקר, ובעבור כי אליפז המתחיל בו, גם הוא גדול החבירים, יתלה עליו, כי הוא יגיד רעים ויטעה אותם והוא יעמידני משל בגוים. או יהי' והציגני על אלוה הנזכר שהעמידו למשל ולשנינה מפני הרעה הגדולה הבאה עליו:
ותופת לפנים אהיה, התי"ו האחרונה נוסף, יאמר כי עתה הוא למשל, ולפנים היו שמחים בו בני אדם, כמו השמחים לתוף וכנור. והחכם ראב"ע פירש במקום התופת אהי' לבני אדם ובעיניהם, כי בראותם אותי כאילו יראו הקברות ויזכרו יום המיתה והייסורין. והתרגום אמר: ובגיהנם מן לגיו אהי, רוצה לומר אני היום בגיהנם פנימה נדון בחיי. כי ייסורי קשים כמשפט רשעים בגיהנם, פירש "לפנים" כמו מן ההיכל לפנים, ויחסר הבי"ת כמו שבי אלמנה בית אביך, ורבים כן: