רמב"ן על איוב· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק יז · פסוק א
ויחבל רוחו וימיו נזעכו, ויכבה אורם:
קברים לי, מוכנים להקבר באחד מהם במקום אשר יבוא קצו:
נזעכו, כמו נדעכו והוא לשון כבוי, ידעך נרו, או כמו נדעכו ממקומם, כי בלשון ארמי יתחלפו תמיד, כמלות זהב, וכל לשון זכירה וזביחה, וכן הרוב, ובא ממנו בלשון הקודש שבתה מדהבה, כמו מזהבה. והקדמונים אומרים בתפלתם זועכים אף בלחשם, ירצו בו שיכבו האף בתחנונותם: