רמב"ן על איוב· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק יד · פסוק ג
אף על זה, שהוא צל עובר ואיננו, תפקח עיניך להביאו במשפט עמך. ויסדר איוב תוכחתו עם האלהים לאמר שלא חטא, ואם יודיעהו האל שחטא למה היה חשוב בעיניו להעניש גופו, כי הוא הבל וסופו לרקבון, וכוונתו לאמר כי פחיתותו והיותו הבל וריק בעיני הבורא מסיר ממנו השגחתו, כי מתחלתו להבל דמה ואין לבורא השגחה בו, כי אם ימלא מספר ימיו או ימות בחצי ימיו, הכל כצל עובר: