רמב"ן על איוב· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק טו · פסוק ל
לא יסור, שוב לעולם מן החשך אשר הוא בו, ואם יצמח בארצו יונק וסעיף תיבשהו שלהבת, וזה רמז למיתת הבנים אחריו:
ויסור ברוח פיו, היונק הזה ברוח פי הרשע, כי ממנו תצא רוח להשחית מעשיו כענין רוחכם אש תאכלכם. והתרגום אמר: ויעדי בזעפא דפומיה דאלהא, רוצה לומר יסור הרשע ויאבד בגזרת פיו של האל הנזכר למעלה בפסוק כי נטה אל אל ידו: